לחיי הרוח יש השפעה משמעותית על בריאות הגוף והנפש. הם יוצקים תכלית לחיי השגרה, מוסיפים סיפוק ותוכן לחיים, מפתחים את היכולת לגלות את משמעות הקיום האישי של כל פרט בעולם, מחזקים את הביטחון, תומכים בגיבוש זהות אישית, מפיחים תקווה, נותנים מענה למצוקות, מעניקים שלווה ומציעים דרכים ושיטות להתמודד ולהתגבר על מחלות, סימפטומים וקשיים.

חיבור לעולם הרוח מאפשר לאדם לתלות את יהבו בקיום של "משהו", שלכאורה אינו בעל קיום ממשי, אך הוא הופך לממשי כאשר ה"משהו" הזה, פועל, מחזק ועומד לצד האדם, כאשר הוא ניצב אל מול אתגרי החיים.

מדע הרפואה מלמד שהכימיה של הדם, הנשלטת בידי המוח, תלויה במצב הרגשי-נפשי של האדם. כאשר האדם שלו, רגוע ומרגיש בטוח, המוח משחרר הורמונים כמו: דופמין והורמוני גדילה המשפיעים על שיפור ואיזון מצב הרוח, ומאפשרים את תפקודו התקין של התא.

לעומת זאת, במצבים של מצוקה נפשית ולחץ, משנה המוח את הכימיה של הדם למצב המעודד התפתחותם של מצבים דלקתיים, שיכולים לעורר מצבים של זיהומים ומחלות.

מחקרים רבים בעשורים האחרונים מצביעים על קשר בין בריאות טובה לבין חיי-רוח. הם מלמדים שמודעות למימד הרוחני ועבודה רוחנית יומיומית מאד משמעותיות ואפילו קריטיות לבריאות הגוף והנפש.

הביולוג, ד"ר ברוס ליפטון, שעסק בשיבוט תאי גזע, טוען שהתאים של גוף האדם נשלטים על-פי המידע אשר נקלט מהסביבה ולא מהגנים. הוא מבטיח, שנוכל למנוע התפתחות של מחלות קשות מאד באמצעות כלים רוחניים שיתמכו בשינוי האמונות השליליות בהן אנו מחזיקים.

בקרב בני נוער נמצא שרווחה נפשית גורמת לירידה בצריכת סמים, אלכוהול, עישון סיגריות, ניסיונות התאבדות והתנהגות מינית בלתי הולמת.

כמו כן, בתרבויות שבהן חיי הרוח והאמונה שלובים באורח החיים, ניכרת הפחתה ניכרת בסבל מחרדות ודיכאון, בהתנהגויות מסכנות חיים, ועלייה באימוץ הרגלים תומכי בריאות.

ממצאים מצביעים על קשר ישיר בין אמונה וקיום ריטואליים וטכסים רוחניים כמו: תפילה, קריאה בכתבי קודש, ולימוד תכני דת ורוח שונים לבריאות טובה יותר.