לסדר יום קבוע כחלק משיגרת החיים יש תפקיד מכריע בשמירת בריאות הגוף והנפש ובמניעת התפתחות בעיות בריאות וסיבוכים רגשיים. תיפקוד תקין ויעיל של הגוף ושל הנפש זקוק לסביבה פנימית מאוזנת ויציבה. לכן, הגוף משקיע ללא הרף, אנרגיה עצומה על מנת לאזן ולייצב את עצמו אל מול תנאי הסביבה החיצונית והפנימית המשתנים כל הזמן.

ככל שהחריגות והתנודות מהסדר ומהפעולות אליו מורגל הגוף כגון: זמני שינה, השכמה, פעילות גופנית, ארוחות, עבודה, פנאי ומנוחה קבועים תהיינה רבות וקיצוניות, כך יאלץ הגוף להשקיע אנרגיה רבה יותר על מנת להשיב את הגוף לאיזון. האנרגיה שהושקעה להשבת האיזון תמיד תבוא על חשבון האנרגיה שהייתה אמורה להתפנות לתפקודי גוף חיוניים אחרים, שהינם קריטיים לבריאות הגוף והנפש ואז – אותם תפקודים נחלשים ומשתבשים.

לדוגמא – תופעת הג'ט לג (יעפת), כאשר עוברים מאזור גיאוגרפי אחד לאזור זמן אחר, השעון הביולוגי משתבש כתוצאה מייצור בלתי מבוקר של מלטונין, היות שהשעון עדיין מתפקד על פי אזור הזמן הקודם. מצב זה, גורם לעייפות רבה (מכאן השם יעפת), ויכול לגרום לתופעות של – בחילות, מיגרנות, טשטוש, בלבול, חוסר ריכוז, מצב רוח ירוד ועוד.

גוף האדם מצויד במנגנון משוב ביולוגי – הומיאוסטזיס, אשר פועל כל הזמן להשבת המצב הגופני והנפשי המאוזן לאחר שהופר. מנגנון זה, שומר על פעולות ותפקודים רבים של הגוף כגון שמירה על: טמפרטורה יציבה, קצב פעולות הלב, רמת לחץ הדם, רמת הסוכר בדם, רמת הסידן, איזון ההורמונאלי ועל פעילות תקינה של מערכת החיסון.

מנגנון ההומיאוסטזיס תמיד יפעל להשבת המצב הגופני והנפשי לקדמותו.

תנודות חזקות בערכי הגוף התקינים מפעילים את מנגנון ההומיאוסטזיס ביתר עוצמה מה שגורם להחלשתו. כאשר מנגנון זה אינו פועל ביעילות, משך השבת המצב הנורמלי של הגוף יארך, או לא ישוב כלל – מה שיכול לגרום להתפתחות מחלות ולמצבים נפשיים קשים.

לפי כך, רצוי וכדאי, עד כמה שמתאפשר, לאמץ הרגל אורח חיים, בריאים כמובן, וקבועים במהלך שיגרת החיים.