לנירה באהבה

הגעתי לנירה אחרי תקופה ארוכה של ייאוש. הגוף וגם הנפש הרגישו לי מתפרקים. היו לי עייפות אחרי כל הכנסת פירור לבטן, חולשה ומצב רוח ירוד. כבר יותר משנתיים שסחבתי איתי תופעה של דפיקות לב מואצות כמו דהרת סוסי פרא בחזה כשהתופעה הזו קורית רק בלילה או אחרי קימה משנת צהריים ומתלווים אליה פרצי זיעה וצורך ללכת לשירותים. העייפות בבוקר הייתה כמו מי שלא ישן בכלל למרות שעות השינה המספיקות שביליתי במיטה. הרופאים נתנו לזה שמות כמו "פלפיטציות" והבדיקות העידו על "הפרעות קצב על חדריות". רופאה מומחית מנהלת מחלקת "לב האשה" בבת חולים גדול ומכובד התעלמה מהמצוקה ואמרה "לא תמותי מזה אלא עם זה אבל קחי כדור". כמו התכוונה רדי ממני ותפסיקי לבלבל את המוח. הפרופסור המכובד הבא שהלכתי אליו רשם בגיליון הרפואי שלי "מסרבת לקחת"… כי החלטתי לא לקחת הכדור הזה שמשפיע לרעה לאורך כל היום ולא רק בלילה.

מיואשת, עם עודף משקל ועייפות שלא פוסקת. הגעתי לנירה במטרה לרזות ולהראות טוב יותר. לא חשבתי בכלל על טיפול תזונתי בהקשר ללב, האמת? דיי השלמתי שכך אתעורר כמה פעמים כל לילה בבהלה, רטובה מזיעה וצריכה ללכת לשירותים. אבל היא הודיעה לי נחרצות " בשלב זה, חשוב יותר להתמקד בדופק הלב, המשקל ירד ממילא.

תהליך הניקוי שהתחלנו בו, דיי הפחיד למרות שלמזלי אני קצת מבינה בתחום והתזונה לא זרה לי גמרי. השבועות הראשונים לא השפיעו על הבעיה והייתי סקפטית על איך אפשר לטפל במנגנון המכני של הלב או בהורמונים דרך אכילה. נכון, התחלתי לרדת במשקל והכי הכי שמחתי שהפסקתי להיות עייפה כמו קודם. הייתי חוזרת ממנה עם עיניים נוצצות ומספרת בגאווה על עוד קילו שנשר. עם הזמן פיתחתי אהבה לשייק הירוק בבוקר וגיליתי שהוא מספיק לי עד הצהריים. גיליתי שאיני זקוקה לכמויות מזון גדולות על מנת לקבל אנרגיה מספיקה וצלחת מרק טעים עם קרוטוניי טופו שהכנתי ונבטי מאש טריים מספיקה כמעט עד ארוחת הערב. אני אמנם שמחתי להגיע כל שבוע להישקל ולגלות שהנה ירדתי עוד ועוד אבל נירה התמקדה בפלפיטציות הללו. בהתחלה הפסיקה הירידה התכופה לשירותים. אחר כך נעלמו הזעות הלילה וכמות הפלפיטציות הלכה וירדה.

אחרי 14ק"ג פחות (בכל זאת משמח אותי..). אחרי שאין יותר הזעות לילה בגלל חולשת הלב, אחרי שהקימה לשירותים הפכה לפעם אחת (בכל זאת יש להתחשב בגילי..) והכי חשוב!!! אחרי שאין פלפיטציות נפרדנו באהבה רבה.

אין לי מספיק מילים להודות לנירה על השינוי שקרה בזכותה. בגיל 71 קיבלתי את חיי בחזרה. אני פעילה, ללא שום עייפות. לא צרכה בכלל לנוח בצהריים או אחרי אוכל, הולכת לצעדות ומטפסת בהרים כמו בצעירותי. אני מודה שאני עדיין נאבקת עם עצמי בכל פעם מחדש ומתאמצת לבצע את ההליכות היומיות כפי שהמליצה  כנראה שזו תהיה המלחמה הבאה בשינוי שחל בי וגם בזה אני אנצח.

תודה לך נירה 

ב.ש