"הלעיטני נא מהגלוטן הגלוטן הזה ….."
ואכן, תעשיית המזון מלעיטה אותנו בכמויות בלתי נדלות של גלוטן הנמצא במאפים, עוגות, כריכים, פסטות, פיצות, דגני בוקר, גלידות, רטבים, ממתיקים, ממתקים, חטיפים, משקאות אלכוהוליים ועוד.
שמו העברי של הגלוטן, הוא דבקן ואכן הוא ראוי לשם זה, משום שהוא מאפשר את הדבקת מרכיבי הקמח והפיכתו לבצק יציב וגמיש.
הגלוטן הוא חלבון המצוי בחיטה, שעורה, שיפון, כוסמין, בורגול, סובין, סולת ודגנים נוספים.
למעשה, הגלוטן נמצא באופן טבעי בדגנים הללו. אך הדגנים בעידן שלנו הינם תוצר של הנדסה גנטית שעברו תהליכי עיבוד רבים, אשר שינוי את צורתם הטבעית, במגמה ליצור מהם חומר בצקי שניתן לעבד אותו ולהכין ממנו מאכלים המספקים את תאוות החיך ואת כיס היצרן כמובן. סיבה נוספת של תהליכי העיבוד הללו, היא הארכת חיי המדף של הדגן על ידי הגברת עמידותם לנזקי החרקים ולפגעי מזג האוויר.
תהליכי העיבוד הללו, יצרו דגנים המכילים כמות גדולה מאד של גלוטן שאינה טבעית לגוף האדם. מערכת העיכול מתקשה לפרק כמות כזו של גלוטן. היא מזהה אותו כאנטיגן – מולקולה שיוצרת תגובה חיסונית מזיקה. בנוסף, הגלוטן כשמו כן הוא – דבקן, נדבק למעיים ובכך מונע ספיגה של רכיבי תזונה חיוניים לגוף. כאשר הגוף לא מקבל כמות מספקת של ערכי תזונה חיוניים הוא "דורש" עוד ועוד מזון – מה שגורם להשמנה ולנזקים הבאים איתה.
מניסיון קליני עם מטופלים רבים, אני נוכחת שצריכת מוצרים המכילים גלוטן יוצרת בעיות בריאות רבות כגון: אלרגיות, כאבי בטן, נפיחות, השמנה, בעיות עיכול, גזים, פריחות בעור, חוסר אנרגיה, ואף מחמירה סימפטומים של בעיות בריאותיות קיימות כגון: דלקת מפרקים, צליאק, פיברומיאלגיה, קרוהן, קוליטיס, דיכאון, קשב וריכוז, ובעיות בריאותיות נוספות. הימנעות מגלוטן מהתפריט היומי הביאה להעלמת התסמינים או להפחתה משמעותית שלהם.
דגנים ללא גלוטן: קינואה, טף, אמרנט, דוחן, כוסמת, תירס, דורה, שיבולת שועל, דוחן, אורז מלא, אורז אדום, אורז בר.