טחורים – רקמה גושית המשתשלת מפי הטבעת, (או בתוך פי הטבעת) הינם מצבורים של וורדים מורחבים, דלוקים, נפוחים, מדממים וכואבים (בזמן הטלת הצואה) בחלחולת ובאזור פי הטבעת.

מחלות טחורים אופיניות לאוכלוסיית החברה המערבית המתועשת.

הגורם העקרי להיווצרות הטחורים הוא הפעלת מאמץ רב בהטלת צואה קשה. ניעות צואה זו לאורך המעי היא איטית ויכולה להביא למצב של עצירות. מידת קושי הצואה קשורה להרגלי התזונה. תזונה לקויה הכוללת מזון: דל בסיבים תזונתיים, מתועש, מזוקק, קשה לעיכול, אלרגני ודל בנוזלים עלולה לגרום להיווצרות צואה קשה ויבשה הדורשת השקעת מאמץ בעת פעולת מעיים. מאמץ זה מגביר את הלחץ על הבטן. הלחץ על הבטן מגביר את הגודש באגן ועלול לגרום ללחץ וורדי מוגבר מה שגורם להיווצרות הטחורים. למערכת הורידים הרקטלית אין שסתומים, לכן, כל גורם אשר מגביר גודש ורידים באזור יכול לזרז את היוצרות הטחורים.

סיבות נוספות להיווצרות הטחורים:

  • ישיבה/עמידה/ממושכות
  • הרמת משאות כבדים
  • עודף משקל
  • חוסר פעילות גופנית

נהוג לסווג את הטחורים על פי מיקומם ודרגת חומרתם.
טחורים חיצוניים מתפתחים בחלק התחתון של החלחולת ומשתלשלים מפתח פי הטבעת. טחורים אלה יכולים להפוך לדלקתיים. ואז הופך צבעם לכחול /סגול והם מכאיבים מאד, משום שבאזור פי הטבעת קיים מספר גדול של עצבים.
טחורים פנימיים נמצאים בתוך החלחולת והם אינם נראים. בדרך כלל אינם גורמים לכאבים. מרגישים את קיומם רק כאשר מופיע דם בצואה/באסלה או על נייר הטוולאט.

הדרך היעילה והבטוחה ביותר במניעה ובטיפול בטחורים היא בצריכת מזון עתיר סיבים וקל לעיכול, הנמצא בשפע בתזונה הטבעונית הכוללת: פירות, ירקות, קטניות, אגוזים, שקדים דגנים מלאים, נבטים,נבטוטים, זרעים וזרעונים.
שפע הסיבים במזונות אלה ממריצים את תנועתיות המעיים, מונעים מצב של עצירות סופחים נוזלים אליהם ועל ידי וכך יורד הלחץ הפנימי בתוך המעי ועל פי הטבעת ויוצרים מסה ג'לטינית השומרת על רכות הצואה, מגדילה את נפחחה ואת קלות העברתה.

כמו כן, מזונות אלה:

  • עשירים במזונות אנטי דלקתיים.
  • מכילים וטמין K זמין לגוף המסייע לעצירת הדימום.
  • כוללת מזונות פרוביוטים המונעים היווצרות קנדידה אשר מחריפה את מצב הטחורים.
  • עשירה במזונות המכילים כמות גדולה של ויטמין E המשפר את זרימת הדם ומסייע במניעת היוצרות קרשי דם ובכך מקל על העומס המוטל על מחזור הדם.
  • עשירה ביופלבונואידים אשר מפחיתים במידה ניכרת דלקות ומחזקים את נימי הדם.
  • אינה מכילה שומנים, ושמנים ומאכלים נוספים אשר מאטים את פעילות מערכת העיכול.

עצות למניעה ולהקלה

  • להפחית/למנוע את הגורמים האחראים להגברת גודש האגן – מאמץ בזמן הטלת הצואה, ישיבה או עמידה במשך תקופות ארוכות והרמת משאות כבדים.
  • להקפיד על פעילות גופנית סדירה הדורשרת מאמץ וממריצה את זרימת הדם ואת אספקת החמצן לגוף כולו וכן לוורידים ולאזור פי הטבעת.
  • לתרגל שעות התרוקנות קבועות – ישיבה של מספר דקות על האסלה בזמנים קבועים.
  • למרוח שמן קוקוס או חמאת קקאו.
  • לשבת כחצי שעה באמבט חם.
  • להשתמש במגבונים אקולוגיים (ללא אלכוהול, צבע וריח) במקום בנייר טולאט.
  • להימנע משתיית משקאות המיכלים קפאין ומשתיית אלכוהול הגורמים להתייבשות ומחריפים את מצב הטחורים.
  • להימנע ממזונות מן החי כמו בשר אדום, עוף, דגים, ביצים ומוצרי חלב אשר דלים בסיבים, ומכבידים על מערכת העיכול .
  • להעדיף אכילה של מספר ארוחות קטנות ביום במקום שלוש ארוחות גדולות
  • לאכול שזיפים מיובשים או תאנים לפני ארוחת הבוקר (להעדיף תוצרת אורגנית)
  • להוסיף כף שמן פשתה/כף זרעי פשתה/כף זרעי ציה טחונים לסלט הירקות

קוחות מספרים:

טיפול בטחורים ובתסמונת המעי הרגיז

טיפול בעצירות וטחורים


הבהרה

התוכן המוצג במאמרים הללו, הינו למטרות לימוד, חינוך והעשרה הנשען על ראיות וניסיון. יש להיוועץ ברופא מוסמך, או במומחה לבריאות טבעית, בכל החלטה הקשורה בבריאותכם או בכל שינוי תזונתי שאתם מתכוננים לבצע.

פאנל נגישות